בריכות נזילות רוחב פס ו-AMM ברשתות dVPN

עליית ה-DePIN וה"Airbnb של רוחב הפס"

תהיתם פעם אם מהירות האינטרנט העודפת שאתם משלמים עליה אך לעולם לא מנצלים, יכולה באמת להניב לכם רווח? זה קצת כמו להחזיק חדר פנוי בבית ולהציע אותו ב-Airbnb, רק שבמקום לארח תיירים, אתם מארחים חבילות נתונים עבור הרשת המבוזרת.

המונח DePIN מתייחס לרשתות תשתית פיזית מבוזרות. בעיקרון, המודל הזה מרחיק אותנו ממרכזי הנתונים העצומים של התאגידים הגדולים ומאפשר לאנשים מן השורה לבנות את הרשת בעצמם. במקום שחברה אחת תחזיק בכל השרתים, רשת עמית-לעמית (P2P) המורכבת מנתבים ומכשירים ביתיים היא זו שנושאת בנטל.

• שיתוף הוא רווחי: אתם יכולים לשתף את רוחב הפס הלא מנוצל שלכם ולקבל בתמורה תגמולים במטבעות מבוזרים. זוהי דרך לייצר מונטיזציה מנכס שכבר נמצא בבעלותכם.
• סוף לשליטת התאגידים: מכיוון שאין "בוס" מרכזי, קשה הרבה יותר לצנזר או להשבית את הרשת.
• זרימת ערך הוגנת: רשתות אלו משתמשות בנכסים מבוססי אסימונים (Tokens), כך שהערך הכלכלי נשאר אצל האנשים שבאמת מספקים את השירות.

שירותי VPN מסורתיים שומרים לעיתים קרובות יומני פעילות (Logs) של המשתמשים, מה שמהווה פגיעה אנושה בפרטיות. (גיליתי שה-VPN של החברה שלי מתעד כל מה שאני עושה, האם זה נורמלי...) בנוסף, הם סובלים מ"נקודת כשל יחידה" – אם השרת הראשי שלהם קורס, אתם נשארים ללא הגנה.

באמצעות שימוש במשאבי רשת המומרים לאסימונים, אנו יוצרים מערכת של צמתי VPN מבוזרים. אין כאן "מתג כיבוי" מרכזי שהממשלה יכולה פשוט ללחוץ עליו. לפי Gemini Cryptopedia, מערכות אלו משתמשות לעיתים קרובות בעושי שוק אוטומטיים (AMMs) כדי לשמור על נזילות ולהבטיח פעילות רציפה 24/7, מבלי להזדקק למתווך שיאשר כל עסקה. עושי שוק אלו מסתמכים על נוסחה מתמטית, בדרך כלל $x * y = k$, כאשר $x$ ו-$y$ הם שני הנכסים בבריכה ו-$k$ הוא ערך קבוע שנותר ללא שינוי כדי לקבוע את המחיר.

זהו שינוי תפיסתי מוחלט באופן שבו אנו תופסים את האינטרנט. בהמשך, נבחן כיצד "בריכות הנזילות" הללו באמת שומרות על האורות הדיגיטליים דולקים.

הבנת בריכות נזילות של רוחב פס מבוסס אסימונים

חשבו על בריכת נזילות כעל דלי קהילתי דיגיטלי ענק. במקום לחכות לאדם ספציפי שיקנה מכם את רוחב הפס הפנוי שלכם, אתם פשוט "זורקים" את אסימוני רוחב הפס שלכם לתוך הדלי, וכל מי שזקוק לחיבור רשת פרטית וירטואלית (VPN) מושך אותם משם באופן אוטומטי.

כדי שזה יעבוד, הנתונים הלא ניצולים שלכם צריכים להיראות כמו משהו שמחשב יכול לסחור בו. כאן נכנסת לתמונה הטוקניזציה (הפיכה לאסימונים). הצומת שלכם (כמו הנתב הביתי) מוכיח שהוא סיפק תעבורה של ג'יגה-בייט אחד, והרשת מנפיקה אסימון בתקן ERC-20 המייצג את הערך הזה. כדי להתחיל כספקים, עליכם תחילה "להנפיק" (Mint) את האסימונים הללו על ידי תרומת משאבים, או לרכוש אותם בבורסה מבוזרת. תזדקקו גם ל"אסימוני תשלום" כמו USDC, אותם ניתן להשיג באמצעות החלפת מטבעות קריפטוגרפיים אחרים או שימוש בכרטיס אשראי דרך שער תשלום (Gateway).

• ספקי נזילות (LPs): אלו אנשים רגילים – אולי אפילו אתם! – שמפקידים את אסימוני רוחב הפס שלהם ומטבע יציב (כמו USDC) לתוך בריכה. אתם מספקים את הנכסים, אך פרוטוקול עושה השוק האוטומטי (AMM) הוא "בוט המתמטיקה" שמנהל בפועל את גילוי המחיר בהתבסס על היחס בין הנכסים בדלי.
• תמחור אוטומטי: אתם לא צריכים לקבוע מחיר בעצמכם. לפי Coinbase, בריכות אלו משתמשות בנוסחאות מתמטיות כדי לאזן בין היצע לביקוש באופן מיידי.
• הפקת תשואה: מכיוון שאתם עוזרים לרשת להישאר "נזילה", אתם מקבלים נתח מעמלות העסקאות בכל פעם שמישהו משתמש בשירות ה-dVPN (רשת פרטית וירטואלית מבוזרת). זוהי הכנסה פסיבית אמיתית עבור הנתב שלכם.

מכיוון שעושי שוק אוטומטיים משתמשים בתמריצים כלכליים כדי להבטיח תמיד "זמינות גבוהה" ורציפות שירות, הם הופכים לפתרון משמעותי עבור מגזרים קריטיים. בתעשיות כמו בריאות, שבהן רופאים צריכים לגשת לרשומות רפואיות של מטופלים בצורה מאובטחת מהבית, הבריכות הללו מבטיחות שתמיד יהיה צומת מבוזר ומהיר זמין. אפילו בקמעונאות, בעל חנות קטנה יכול להשתמש ב-VPN מבוסס אסימונים כדי לעבד תשלומים מבלי לחשוש מהשבתה של שרת מרכזי.

אני יודע, המושג "בריכת נזילות" נשמע כמו משהו ששייך לוול סטריט, אבל עבורנו, זו פשוט דרך להפוך את האינטרנט להוגן יותר. ב-SquirrelVPN, אנחנו עוקבים מקרוב אחרי המגמות הללו כי הן מהוות את עמוד השדרה של חופש דיגיטלי אמיתי. זה אולי נראה מעט מורכב כרגע, אבל זה עדיף בהרבה על פני מתן אמון בספק תאגידי יחיד שיחזיק בכל המידע שלכם.

כיצד עושי שוק אוטומטיים (AMM) מייצבים את הרשת

אז כפי שציינו קודם, יש לנו את ה"מאגרים" הגדולים האלו של אסימוני רוחב פס. אבל איך אנחנו באמת קובעים כמה שווה מגה-ביט מבלי להזדקק לאיזה מענב מוול סטריט שיצרח באולם המסחר?

כאן נכנס לתמונה עושה השוק האוטומטי (AMM). תחשבו עליו כעל רובוט מתמטי קטן ובלתי נלאה שחי בתוך הבלוקצ'יין. הוא לא ישן, הוא לא יוצא להפסקות צהריים, ובטח שלא אכפת לו מ"תחושות בטן" – הוא פשוט עוקב אחר נוסחה קבועה כדי לשמור על זרימת האינטרנט.

רוב המערכות הללו משתמשות במודל מתמטי קלאסי שנקרא "נוסחת המכפלה הקבועה" ($x * y = k$). זה אולי נשמע מרתיע, אבל בפועל מדובר במעין נדנדה:

• איזון הנדנדה: אם פתאום הרבה אנשים רוצים לרכוש גישת רשת פרטית וירטואלית (VPN) בעיר מסוימת, הם מוציאים "אסימוני רוחב פס" מהמאגר ומכניסים במקומם "אסימוני תשלום" (כמו מטבעות יציבים).
• עליית מחירים אוטומטית: ככל שכמות אסימוני רוחב הפס במאגר יורדת, הרובוט המתמטי מעלה אוטומטית את המחיר של האסימונים הנותרים. זה מונע מהמאגר להתרוקן לחלוטין.
• מסחר ללא מאמץ ידני: בעבר, הייתם צריכים לפרסם "פקודת קנייה" ולהמתין למוכר. אך כפי שצוין קודם לכן, עושי שוק אוטומטיים מאפשרים לכם לסחור באופן מיידי מול המאגר עצמו. בלי המתנה ובלי מתווכים.

"הקבוע, המיוצג על ידי האות 'k', מבטיח שקיים איזון מתמיד של נכסים הקובע את מחיר האסימונים בתוך מאגר הנזילות."

זה לא נועד רק לשם השעשוע; המנגנון הזה ממש "מתקן" את הרשת כשדברים מתחילים להשתבש. דמיינו שמתרחשת מחאה ענקית או אירוע ספורט המוני באזור שבו אין הרבה צמתים (Nodes) פעילים.

1. היצע נמוך = תגמולים גבוהים: עושה השוק האוטומטי מזהה שמספר הצמתים נמוך והביקוש גבוה, ולכן הוא מקפיץ את המחיר.
2. אפקט ה"דבש": פתאום, "כורי רוחב פס" (אנשים רגילים עם נתבים ביתיים) רואים שהם יכולים להרוויח פי 5 מהתגמול הרגיל אם הם ינתבו את הציוד שלהם לכיסוי האזור הזה.
3. ריפוי עצמי: צמתים חדשים נוהרים פנימה כדי ליהנות מהתגמולים הגבוהים, ההיצע עולה, והמחיר מתייצב בחזרה.

זהו למעשה מפה של האינטרנט המתקנת את עצמה. בעולם הפיננסי, זה מונע מאפליקציות מסחר לקרוס בזמן קריסות שוק. בעולם הבריאות, זה מבטיח שלמרפאה כפרית תמיד תהיה מספיק "נזילות" כדי לשדר צילום רדיולוגי ברזולוציה גבוהה למומחה בעיר הגדולה, מבלי שהחיבור יתנתק באמצע.

כריית רוחב פס ותגמולי רשת פרטית וירטואלית מבוססת קריפטו

חשבתם פעם שנתב האינטרנט הביתי שלכם יכול באמת להחזיר את ההשקעה עליו? במקום שרק יעמוד שם ויהבהב, הוא יכול להצטרף לרשת עמית לעמית שבה אתם מקבלים תשלום עבור נתונים שאתם פשוט לא מנצלים.

כדי להתחיל "לכרות" רוחב פס, אתם לא זקוקים למחשב-על מטורף. רוב האנשים משתמשים בשער ייעודי של רשת תשתית פיזית מבוזרת או אפילו במחשב לוח זעיר. הדבר החשוב ביותר הוא חיבור יציב – אם האינטרנט שלכם לא עקבי, הרשת לא תראה זאת בעין יפה.

• חומרה: מכשיר בעל צריכת חשמל נמוכה שנשאר פועל לאורך כל היממה.
• חיבור: מהירות העלאה גבוהה היא ה"זהב" האמיתי במקרה הזה.
• תוכנה: תריצו לקוח צומת שמנהל את התיעול המוצפן של הנתונים.

אתם בטח תוהים, "האם מישהו לא יכול פשוט לזייף את כמות הנתונים שהוא משתף?". ובכן, הרשתות הללו משתמשות במנגנון שנקרא הוכחת רוחב פס. מכיוון שאין "בוס" מרכזי, צמתים אחרים או "מאמתים" ברשת מבצעים בדיקות תקופתיות כדי לוודא שאתם אכן מספקים את המהירות שאתם מצהירים עליה.

אם אתם פועלים גם כספקי נזילות בבריכות שהזכרנו קודם, כדאי להיזהר מהפסד זמני. מדובר במעין משחק איזון שבו אם מחיר אסימון רוחב הפס שלכם מזנק לעומת המטבע היציב, אתם עלולים לסיים עם פחות אסימונים בסך הכל מאשר אם הייתם פשוט שומרים אותם בארנק. זהו סיכון מסוים, אך העמלות שאתם גובים בדרך כלל עוזרות לרכך את המכה.

במגזר הקמעונאי, בעל חנות יכול להפעיל צומת כדי לקזז את חשבון האינטרנט החודשי שלו. בינתיים, בעולם הפיננסים, חברות משתמשות בצמתים מבוזרים אלו כדי להבטיח שלבוטים למסחר שלהן תמיד יהיה נתיב פתוח לשוק, גם אם ספק אינטרנט מרכזי חווה תקלה או השבתה.

העתיד של טכנולוגיית ה-VPN העמידה בפני צנזורה

הגענו לסוף הצלילה העמוקה שלנו אל עתיד האינטרנט. זהו נושא מורכב לעיכול, אבל בכנות, לראות איך אנשים רגילים מתחילים להחזיר לעצמם את השליטה מידי תאגידי הענק של ספקיות האינטרנט זה פשוט מרגש.

הקסם קורה כשאנחנו מפסיקים להסתכל על VPN כעל אפליקציה בלבד ומתחילים לראות בו רשת חיה ונושמת. על ידי שילוב של פרוטוקולי תיעול (Tunneling) מתקדמים עם אותם עושי שוק אוטומטיים (AMMs) מבוססי מתמטיקה שדיברנו עליהם, הרשת הופכת ל"מרפאת את עצמה". אם צומת (Node) קורס במדינה אחת, מחיר רוחב הפס שם עולה מעט, ומיד "כורים" חדשים ממהרים להיכנס כדי למלא את החסר.

• ספק האינטרנט המבוזר: אנחנו נעים לעבר עולם שבו אתם לא רק קונים אינטרנט מחברה אחת; אתם מתחברים למאגר גלובלי של שכנים.
• עמידות בפני "מתג הכיבוי": מכיוון שאין שרת מרכזי, קשה מאוד לגורם כלשהו לצנזר את הפעילות שלכם.
• תגמולים הוגנים יותר: הקונספטים האלו של עושי שוק אוטומטיים מאומצים כיום ברשתות שונות כמו את'ריום ו-XRPL.org כדי לספק הקשר תעשייתי רחב יותר. הם משתמשים בשערי חליפין אוטומטיים כך שספקי נזילות מקבלים נתח הוגן מבלי שמתווך יגזור עמלה שמנה.

בעולם הפיננסים, המשמעות היא שסוחר באזור מוגבל עדיין יכול לגשת לשווקים. בבריאות, זה אומר שמרפאה יכולה להישאר מחוברת לרשת בזמן הפסקת תקשורת מקומית פשוט על ידי התחברות לצומת של שכן.

זה אולי נראה קצת מבולגן ובשלב ה"בטא" כרגע, אבל זהו הצעד הממשי הראשון לקראת אינטרנט ששייך לנו. שמרו על עצמכם שם בחוץ!